בג"צ דחה עתירה בעניין החלטת על פסילת תשדיר פרסומת בגין אי מיצוי הליכים

השופט ע' פוגלמן:

           עתירה נגד החלטת המשיבה להפסיק את שידורו של תשדיר פרסומת מטעם העותרת.

1.        העותרת 1 (להלן: העותרת) היא עמותה שבין מטרותיה, להביא לחיזוק מעמדה של ירושלים. העותרת החלה ביום 10.10.07 ב"קמפיין תקשורתי" לעידוד מטרותיה, ובמסגרתו הוחל בשידור תשדיר פרסומת בתחנות הרדיו האזורי. לאחר שהפרסומת שודרה מספר פעמים, הוציאה (ביום 10.10.07) ראש אגף רדיו במשיבה (הרשות השנייה) הנחייה למנהלי תחנות הרדיו האזורי להפסיק לאלתר את שידור הפרסומת, שכן היא אינה עומדת בהוראות חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן - 1990 ובכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת ושידורי רדיו), התשנ"ט - 1999. לכך מכוונת העתירה שלפנינו. בתגובת המשיבה התבקשה דחיית העתירה על הסף. נטען כי לעותרים זכות להגיש ערר למועצת הרשות השנייה, ומשלא מוצו ההליכים הקבועים בדין, אין מקום שבית משפט זה ייזקק לעתירה.

2.        דין העתירה להידחות על הסף. כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ"ד - 1994 (להלן: הכללים) קובעים כי ניתן לחייב בקבלת אישור מוקדם לשידורם של תשדירי פרסומת שונים (סעיף 2 לכללים). נקבע בכללים, כי המנהל (כהגדרתו לפי הכללים - המנהל הכללי של הרשות או מי שהוא הסמיך) רשאי לפסול תשדיר פרסומת שהוגש לבדיקתו (סעיף 3(א) לכללים) וכי "החלטת המנהל תימסר לבעל הזכיון בכתב" (סעיף 3(ג) לכללים). סעיף 3(ד) לכללים קובע כי "בעל זכיון וכן מפרסם ומשרד פרסום הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור למועצה [מועצת הרשות השניה] תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה. המועצה תתן החלטתה בערר בהקדם האפשרי בנסיבות העניין". סעיף 3(ה) לכללים קובע כי יושב-ראש המועצה רשאי להסמיך ועדת משנה של המועצה לדון בערר. סעיף 4א לכללים קובע כי המנהל רשאי לפסול גם תשדיר פרסום שאינו טעון אישור מוקדם, ומחיל על החלטה מסוג זה את מנגנון הערר האמור:

           בענייננו ההחלטה על פסילת התשדיר התקבלה על ידי ראש אגף רדיו ברשות השנייה. כפי שעולה מתגובת המשיבה, ראש אגף רדיו הוסמכה על ידי מנהל הרשות, ולכן היא בבחינת "מנהל" כהגדרתו לפי הכללים (ממילא נטען, כי החלטה זו התקבלה גם על דעת מנהל הרשות). בנסיבות אלה, על העותרים למצות את ההליכים ולהגיש ערר למועצת הרשות השנייה (אשר יידון, כפי שנמסר, על ידי ועדת משנה של מועצת הרשות השנייה, כאמור בסעיף 3(ה) לכללים). משכך, אין מקום שבית משפט זה ייזקק לעתירה קודם שמוצו ההליכים (השוו: בג"צ 6229/02 סיני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.11.02)). הנחתנו היא כי נוכח הדחיפות הנטענת, תכריע הרשות המוסמכת בערר במהירות הראויה, כמצוות הכללים.

           העתירה נדחית על הסף.

           ניתן היום, כ"ז בחשון, התשס"ח (08.11.07).

           ש ו פ ט                           ש ו פ ט ת                         ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    לו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: